איך זה קורה
הרצועה הצולבת הקדמית מייצבת את הברך בסיבובים. היא נקרעת לרוב בלי מגע עם שחקן אחר: בעצירה חדה, בשינוי כיוון או בנחיתה מקפיצה. ברגע הפציעה מרגישים לעיתים "פופ", והברך מתנפחת בתוך שעות.
לנתח או לא
לא כל קרע מחייב ניתוח. מי שהפעילות שלו מתונה, והברך יציבה בשגרה, יכול לפעמים להסתפק בשיקום ממושך. אבל ברך שממשיכה "לברוח" עלולה לגרום לקרעים במניסקוס ולפגיעה בסחוס. לכן אצל מי שרוצים לחזור לספורט עם סיבובים וקפיצות, ההמלצה היא בדרך כלל שחזור.
מתי מנתחים
לא ממהרים לחדר הניתוח ביום הפציעה. מחכים שהנפיחות תרד והברך תחזור להתיישר ולהתכופף היטב. אחרי זה השיקום מהיר יותר. חריג אחד הוא קרע מניסקוס שנועל את הברך: במקרה כזה מקדימים את הניתוח.
שני השתלים הנפוצים
| גיד הפטלה | גידי ההמסטרינג | |
|---|---|---|
| מאיפה לוקחים | השליש האמצעי של הגיד שמתחת לפיקה, עם פיסות עצם | שני גידים דקים מהצד הפנימי האחורי של הברך |
| מה מאפיין אותו | קיבוע עצם לעצם בתוך המנהרות | חתך קטן יותר בחזית הברך |
| מה לקחת בחשבון | לעיתים רגישות בכריעה על הברך | לעיתים חולשה זמנית של שרירי הירך האחוריים |
לאישור: הטבלה, ואיזה שתל פרופ׳ חביב מעדיף ובאילו מקרים
מה מלמד מעקב של 18 שנה
פרופ׳ חביב השתתף במחקר שעקב אחרי מטופלים 18 שנה אחרי שחזור רצועה צולבת, והשווה בין שתל מגיד הפטלה לשתל מגידי ההמסטרינג (Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, 2024). מעקב באורך כזה נדיר. הוא עונה על השאלה שמטופלים צעירים שואלים: מה יקרה לברך שלי בעוד עשרים שנה.
להוסיף את המסקנות העיקריות של המחקר, באישור פרופ׳ חביב
מה המחקר של פרופ׳ חביב מראה
מתוך המחקר של פרופ׳ חביב
- מעקב של 18 שנה אחרי שחזור, בהשוואה בין שני סוגי שתלים (2024)
- שכיחות הפגיעה בעצב תחושתי באזור נטילת השתל, בהשוואה בין שני השתלים (2017)
- מה קורה לשארית הרצועה הקרועה בחודשים שאחרי הפציעה (2019, 2021)
שאלות נפוצות
האם אפשר לתפור את הרצועה במקום לשחזר?
ברוב המקרים לא. הרצועה הקרועה לא מתאחה היטב, ולכן מחליפים אותה בשתל.
כמה זמן עד שחוזרים לשחק?
בדרך כלל 9 עד 12 חודשים, אחרי מבחני כוח ויציבות. על כך במאמר 7.
מה הסיכוי שהשתל ייקרע?
הסיכון קיים, וגבוה יותר כשחוזרים לספורט מוקדם מדי. שיקום מלא מקטין אותו.
